אפשר להרגיש נח עם מי שאני, להגיד מה שאני חושבת ויחד עם זה לא לבטל את מי שמולי?

להיות יכולה להיות אני כמו שאני, בלי להיות תלויה בדיעה של אחרים,
זה לא אומר לא להתחשב באחרים.
זה לא אומר לא לכבד את הדיעה של מי שאיתי, את הרגשות והצרכים שלו, זה רק אומר לא להתחשב בהם יותר מבעצמי.
אפשר להרגיש נח עם מי שאני, להגיד מה שאני חושבת, להציב גבולות כשמשהו לא מתאים לי ויחד עם זה לא לבטל את מי שמולי.
להקשיב באמת למה שהצד השני אומר
להבין מה הוא צריך ולמה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג
להקשיב למה שאני באמת רוצה, חושבת ומרגישה.
כשאני מראה שאני מקשיבה, ומכבדת גם את עצמי וגם את מי שמולי
הדברים שלי יותר מתקבלים.
כי כבר אין כאן מציאות שתמיד חייב להיות מישהו שהוא לא בסדר
כאילו שאם אני טועה או שמישהו לא מרוצה, או לא אהב את מה שאמרתי או עשיתי, אז בהכרח אחד מאיתנו לא בסדר.
יכול להיות ששנינו בסדר, רק שלכל אחד מאיתנו יש רצונות אחרים, צרכים אחרים ותפיסות שונות, אנחנו רואים דברים אחרת וזה בסדר.
דווקא ככה, אני יותר מוצאת חן ואנשים יותר מוצאים חן בעיני.
זה מה שמייצר את האפשרות להתמודד עם אי הסכמות, בקורת ופערים.
וזה מה שמאפשר לי להיות מי שאני, בלי לחשוש שיהיה מי שלא יאהב.
כי אני מבינה שתמיד יהיה מי שלא יאהב, וזה בסדר.
זה לא אומר עלי כלום, זה לא אומר עליו כלום, זה רק אומר שבנקודה הזו, יש ביננו שוני.
שנהנה להיות אנחנו, בלי חשש ונאפשר למי שסביבנו להיות הם.
ריעות