"לא!!"

תגידי, מה המילה הקטנה הזו כאן למעלה…

 

לא!

 

עושה ללב הרגיש שלך,
כשאת שומעת אותה,
אולי אפילו רק מדמיינת שאת עומדת לשמוע אותה?

 

אולי:

] בא לי לעוף מכאן..

] לא שמים עלי…

] אבל למה…

] כישלון…

] אפס…

] מוזרה..

 

תקשיבי,

מטורף לקלוט פתאום איך מילה כזו קטנה ותמימה ,
שאם את אפילו רק מדמיינת אותה,

היא משפיעה עליך רגשית בצורה כל כך עמוקה ומכאיבה..

 

אין מה לעשות, ככה זה,
אנחנו מחפשות את ה- כן.
מבקשות שזה יהיה כן:

כן,
אני רוצה אותך.
כן,
אין כמוך.
כן,
את אהובה.
כן,
בדיוק כמו שאת.
כן,
תמיד.
כן,
גם ככה.

 

ואז, בוווום.

 

זה מאיים לרסק אותך שוב.

***

 

לא, לא מתרשמת ממך!

לא, לא מתקשרת אליך!

לא, לא מחפשת אותך!

לא, לא התקבלת!

לא, לא עברת!

לא, לא הצלחת!

לא, לא שמתי לב שלא הגעת!

לא, את פשוט לא טובה מספיק!

לא, לא מגיבה לך להודעה!
לא, לא מזמינה אותך!
לא, לא שמרתי לך מקום.

 

***

 

יש לי מטרה אחת במייל הזה.

שתצאי מפה היום עם פרשנות הפוכה ל״לא״.

 

נראה לי שאני יכולה ללמד אותך איך לעשות את זה,

או לפחות לנסות.

 

(תלוי במצבך)

 

אני זוכרת את היום בו המוח שלי עשה את הסויץ' לפרש מחדש ״לא״, כ- לא? האמנם?

היום שבו חזרתי מהעבודה כל כך מבואסת, כל כך נעלבת.

 

עם ההרגשה הכי מגעילה שיש – שאני בערך הבן אדם הכי דפוק בעולם.

 

במצב הרגיש ההוא,

בגיל 29 או 30,

הייתה למחשבות שלי בחירה:

 

לקחת את הדברים של האשה ההיא כמו שהם, וללכת למצוא עבודה

אחרת, או להמשיך להסתובב עם ההרגשה הרעה הזו

 

או לשאול את עצמי- האמנם?

ואז הכי באומץ-
אם כן, איך אני לומדת מהטעויות ומהביקורת הזו שלה…
איך אני מתייעלת,
עושה משהו אחרת,
מפיקה לקחים.

ואם לא-
אז לא.

אני זה לא מה שאומרים עלי, מתפרצפים אלי, דורשים ממני, רומזים לי, מצפים ממני.

אני- זו מי שאני רוצה להיות, יכולה להיות, מתאמצת להיות- ומנסה את הכי טוב שלי.

 

למזלי, הייתה לי חברה טובה שהזכירה לי את זה! (תודה ענת)

ומאז,
זה קרה לי עוד כל כך הרבה פעמים,
בכל מיני סיטואציות-
כי ככה זה בחיים.

וככל שאני מנסה יותר, מתחילה דברים חדשים,
יוזמת,
מעיזה-

כן, אני גם מתרסקת מפעם לפעם.

אאוץ'.
לא נעים.

 

נו… ואז הדברים מסתדרים בסוף, לא?

 

כן. הרבה יותר ממסתדרים.

אבל זה לא העניין.

 

העניין הוא מה לעשות עם ה״לא״ שאת מקבלת ביום יום – ישר לפנים,

איך לגרום לו להרים אותך במקום לכופף אותך.

 

זה העניין.

 

והכל מתחיל ונגמר ב- 3 דברים:

1. לחזק את עצמך – שיהיה לך עוגן כזה – בום! יציב, אמיתי – שאת יכולה לסמוך עליו – בתוך עצמך.

2. לחיות את מה שאת טובה בו – ואז לקבל כל הזמן חוויות טובות, של הצלחה וסיפוק (ואז העוגן מהסעיף הקודם.. את כבר מבינה..)

3. ללמוד דרכים ושיטות שעובדות באמת – איך להשתפר, איך לעשות את מה שאת רוצה לעשות – איך להצליח במה שהיום את לא מצליחה.

תכל'ס- שמישהו ילמד אותך ממש איך עושים את זה אחד לאחד – וגם יתרגל איתך, עד שאת בטוחה שאת מצליחה ואפילו עד שזה הופך להיות קל! (כן, אל תגלגלי עיניים – זה אפשרי!)

 

 

אם כבר ניסית לבד – או בכל מיני דרכים שלא ממש עבדו עד היום,
אולי הגיע הזמן לעשות את זה בדרך שבאמת עובדת?
נכון,
זה לא זבנג וגמרנו,
וזה יכול לקחת זמן – אבל… מה שאת משיגה ומצליחה – לא יעלם במשבר הבא, באתגר הבא..
כי כשעובדים נכון, בשיטות מוכחות ומקצועיות – זה מצליח- וזה נשאר איתך.

יש לי כרגע 4 מקומות בקליניקה – והם בדרך כלל נתפסים די מהר.
ואז.. אני לא יודעת מתי יתפנה עוד מקום.

אם את מרגישה שדחיה וביקורת ואפילו החשש מהם – מפילים אותך לקרשים – זה הזמן להפסיק את זה!
אני יכולה רק לתאר לעצמי מה את מפסידה בחיים בגלל זה..

מכאן את תופסת לעצמך מקום לשיחת יעוץ והתאמה – ללא עלות

כדי שנוכל לבדוק ביחד – האם תהליך טיפול אצלי בקליניקה – מתאים לך.
תהליך של ליווי אישי שלי, שבו תחזקי ותייצבי את הערך העצמי שלך,
תגלי מה נקודת החוזק שלך – שיתנו לך את הכח ואת החוויות הטובות והמאשרות – שאת כל כך זקוקה להן

ומה הנקודות שאת מרגישה שאת לא מצליחה לבד – נזהה אותן ונלמד ביחד איך עושים את זה – עד שתצליחי ותרגישי בטוחה ושמחה!

 

והעיקר, פשוט להיות את 🙂

ריעות

כתיבת תגובה