טוב, אז אנחנו הכרזנו על מבצע פסח – כאשר כל משימה מקבלת תמחור – וכל ילד שמבצע צובר "שטרות"
אפשר להחליט על שווי כספי לכל שטר או על מספר פרסים או הטבות שאנחנו מחליטות כמה כל אחת מהן "שווה".
קובץ להדפסה של שטרות המבצע – מורידים מכאן:
יאללה, בואו נפעיל את הילדים!
היום אני מתכוונת לפרק את כל מה שאני רוצה וצריכה לעשות בבית לקראת פסח למשימות קטנות.
את המשימות אני אכתוב על אחת על דף ממו.
זו שיטה מצוינת לקחת אתגר גדול ולפרק אותו לצעדים שהופכים אותו למשהו שנראה מעשי ואפשרי.
זה גם נותן לנו אפשרות למבט על, ולשליטה, כי אני יודעת מה אני מצפה מעצמי ומה מצפה לי, זה עושה סדר בראש.
(ככה אני גם בונה הרצאה!)
שימו לב שהמשימות מאוד קטנות וממוקדות.
מי שזה עושה לה חלישות הדעת- זה רק בגלל שאת מסתכלת מהצד ולא משתמשת בכלי.
זה פח, שאנחנו נופלות בו הרבה פעמים בחיים,
יש לנו אתגר לפנינו ואנחנו "לומדות", מתעניינות, מה ניתן לעשות, מחפשות שיטות וכלים, אבל לא מיישמות.
ואז, במקום לתת כח, זה מתיש.
יש כמה סיבות לזה שאנחנו לא עושות ומיישמות:
1. לשבת על הגדר נראה יותר בטוח מאשר לצאת לדרך- זה כמובן לא נכון. כי תחושת אושר מגיעה מעשיה, לא מאי עשיה.
2. לפעמים אנחנו לא מבינות עד הסוף, ורגילות לא לצאת לדרך עד שהדרך לא ברורה לנו.
זו טעות, כי מהגדר גם ככה אי אפשר לעולם לראות את כל הדרך..
מה הפתרון?
1. במקום לומר או להרגיש, לא הבנתי או לא מתאים לי – לשאול.
2. לעשות התאמות, לקלוט את הרעיון הכללי ולבדוק איך אני עושה אותו מתאים לי.
ותכלס- צעד ראשון: לקחת דף ועט, לעבור חדר חדר בבית פשוט לרשום, מה יש שם.
והעיקר, רק בנחת קל.
ריעות
בתמונה – דוג' לפירוק משימה, כך שגם ילדי קשב יוכלו לבצע אותה 🙂