"כל הדיבורים האלה על שמירה על שגרה ולהישאר בעשייה, תכלס, רק מוציאים ממני כח".

האשה הכל כך נורמלית שאמרה לי את זה, מרגישה כמו כל כך הרבה מאתנו, שהיא לא מגיעה לכלום.
היא מקבלת מליון טיפים מכל כיוון ולא מצליחה בפועל לעשות איתם הרבה, וזה פשוט מבאס אותה.
שמחתי שהיא אמרה את זה והזדהיתי.
***
הג'ינגול הזה בין לעבוד ללהיות עם הילדים, בין לתקתק לו"ז ולהרגיע את הלחץ.. זה לא קל בכלל.
***
יש זמנים שלשבת על הגדר זה לא דבר רע, לפעמים זה מה שנכון לנו.
להרפות, לקחת זמן פשוט להיות, להסתגל למצב החדש.
לעשות הערכה מחדש והיערכות מחדש.
לשבת על הגדר לא חייב להיות מצב שלילי – זה פשוט לא גורם לנו להתקדם בפועל.

לעומת זאת, לשבת על הגדר ולהתבאס על עצמי, זה דבר שגורם לי לסגת אחורה.

אז אם את מחליטה לנוע קדימה, רדי מהגדר ועשי צעד אחד בלבד.
אחד.
זה לא צריך להיות משהו קשה, להיפך, זה צריך להיות מאוד לא מרגש. משהו כמו לנשום.
לסדר את הסלון, לשים כיסוי מיטה בחדר השינה.
לפעמים, צריך פשוט לקום ומשם כבר ממשיכים.

ואם את בוחרת להישאר ולשבת על הגדר, קבלי את זה באהבה.
תנדנדי רגליים ותהני מהאוויר והנוף 

ריעות

כתיבת תגובה